יום ראשון, 22 במאי 2016

צרכים של צרכן ההומור

מדוע אנחנו אוהבים לצחוק ?

אומרים שצחוק הוא התרופה הטובה ביותר, אך מחקר חדש מוכיח שהוא גם יכול לגרום לנו להסגיר את הסודות שלנו, ואף מקל עלינו להיפתח ולחלוק פרטים אישיים על עצמנו.

אין הרבה צחוק ברפואה , אבל יש הרבה רפואה בצחוק - הצחוק הוא אחת התרופות החזקות ביותר הנוגדת מתח, כאב וקונפליקט. לא ידוע על תרופה שמסוגלת בצורה כל כך מהירה להשיב את הגוף והנפש לאיזון בריא, כמו הצחוק. הצחוק מקל על כל עול, מעורר תקווה, מחבר אותך עם הזולת, שומר עליך עם שתי רגליים על הקרקע, ממקד אותך ושומר על ערנות מלאה. יכולתו של הצחוק להבריא, לחדש ולאזן את הגוף והנפש, מעניקה לו חשיבות גבוהה, ולכן חיוני לצחוק בקלות ולעיתים קרובות ולהיעזר בצחוק כמשאב להתגבר על משברים אתגרים וקשיים בחיים, לשמור על גוף ונפש מאוזנים ובריאים ולשפר מערכות היחסים.

הצחוק טוב לאנשים שחוו או חווים כיום משברים או טראומות נפשיות ופיזיות לאנשים שחוו אובדן יקירים לאנשים שאחרי או בתהליך פרידות קשות לאנשים שמתמודדים עם פחדים, כעסים ואתגרים אמיתיים או דימיוניים לאנשים שמתמודדים עם מחלות קשות או כאבים כרוניים לאנשים שמחפשים פתרונות יעילים ונגישים לאנשים שמתקשים להניע את הצחוק שלהם לאנשים שמתקשים לצחוק לבד לאנשים שאין להם חוש הומור מפותח .


הומור וסטראוטיפיים

ילד פרסי בא לספר לאבא שלו איזה מעשה חכם הוא עשה ולהתגאות במעשיו, הוא בא לאבא שלו ומספר לו : אבא היום במקום לעלות לאוטובוס חסכתי 5 שקל ורצתי אחריו עד לבית הספר. אז האבא אמר לו : טיפש ! אם היית רץ אחרי מונית היית חוסך עשרים שקל !  

ילד פרסי בא לספר לאבא שלו איזה מעשה חכם הוא עשה ולהתגאות במעשיו, הוא בא לאבא שלו ומספר לו : אבא היום במקום לעלות לאוטובוס חסכתי 5 שקל ורצתי אחריו עד לבית הספר. אז האבא אמר לו : טיפש ! אם היית רץ אחרי מונית היית חוסך עשרים שקל !  

מרוקאי בא לבנק וביקש הלוואה של עשרת אלפים ש"ח. הפקידה בדקה את חשבונו, ואחרי שהכל נמצא תקין היא הגישה לו טופס וביקשה שיחתום. "שאני אחתום?" שאל המרוקאי "למה מה קרה?". הפקידה החלה להסביר לו שבלי חתימתו הוא לא יקבל הלוואה, אך לשווא. בסופו של דבר היא שלחה את המרוקאי למנהל הבנק שגם כן היה מרוקאי. "בו הנה! תחתום!" אמר מנהל הבנק. "לא בא לי!" ענה המרוקאי. מנהל הבנק התעצבן והלביש לו סטירה. המרוקאי חתם על הטפסים והגיש אותם לפקידה. "נו, איך זה שחתמת?" שאלה הפקידה. "להבדיל ממך…" אמר המרוקאי, "הוא הסביר לי כמו בן אדם".

סטראוטיפים

הומור

יום חמישי, 28 באפריל 2016

מודל סמיוטי

מודל סימיוטי

כל פעולה תקשורתית מורכבת מכמה פונקציות, שכל אחת מהן ממוקדת בגורם אחר בתהליך התקשורת. הגורמים המשתתפים: מוען, נמען, מסר, הקשר, קוד- שפה מוסכמת, מגע. לפי מודל זה ישנן 6 פונקציות של תקשורת לשונית:
הפונקציה הרפרנציאלית – מתרכזת בעולם שמחוץ לטקסט. קביעת עובדה, טעינת טענה, מסירת אינפורמציה. דוגמה: מהדורת חדשות. מבעים אירועי שיקרו או קרו.
הפונקציה האמוטיבית – ממוקדת במוען – הבעת רגש מצדו.
הפונקציה הקונאטיבית – מכוונת לנמען – נועדה להפעיל את הנמען. צורות ציווי, לדוגמה "צאי מכאן!"
הפונקציה הפאטית – מילים המשמשות בעת פתיחה או סיום של תהליך התקשרות, לדוגמה "הלו", "מה העניינים".
הפונקציה המטא לשונית – עוסקת בקוד עצמו, עוסקת בשיחה בסימני הלשון עצמם. "מה זאת הפונקציה המטא-לשונית"?
הפונקציה הפואטית - שימוש בלשון כדי להדגיש את אופן העברת המסר. כמו בשירה. חריזה, מטפורות, פתגמים.

מודל מעגלי

מודל מעגלי

תהליך תקשורת דו סטרי: המוען והנמען מחליפים תפקידים ומקיימים ביניהם קשר של משוב, עדיין המוען נתפס כדומיננטי יותר
מודל אוסגוד - שרם
מודל אוסגוד שרם מדגיש את תהליך ההבנה של המסר (פענוח), והעברת המסר (קידוד). במודל זה המוען והנמען המקוריים שווים במעמדם וממלאים תפקיד מסוים לסירוגין, והמוען אינו השלט בתהליך התקשורת. מודל זה הוסיף את רעיון ה"פירוש", כלומר המשמעות של המסר לגבי המוען והנמען. המודל מדגיש את התהליך שהמסר עובר בתהליך התקשורת: המוען המקורי מקודד מסר שעובר לנמען. הנמען מפענח את הקוד, מפרש אותו ומבין את משמעותו. ולאחר מכן מקודד מסר חדש.
מודל דה-פלר
מודל זה למעשה מכפיל המודל הלינארי של שאנון וויבר, והופך אותו למעגל סגור באמצעות המשוב. המוען הופך לנמען הנמען שהופך למוען וכך הלאה. זה איננו תהליך סימטרי, כיוון שהמוען משמש מקור עיקרי למסר, והמסרים של הנמען מוגדרים כמשוב. החידוש העיקרי שהוא מוסיף הינו שכלול מושג ה"רעש" – חל על כל מרכיבי התהליך.


מודל קוי לינארי

מודל לינארי

יוצאים מנקודת המוצא שתהליך התקשורת  הוא תהליך חברתי של השפעה על  מחשבתו או התנהגותו של קולט המסר. לפי אסכולה זו, הצלחת התקשורת נמדדת ביחס שבין כוונת המוען לבין תוצאות ההשפעה של מסריו על הנמענים (אלו גורמים מסייעים או מפריעים להשפעה על הנמען.
לאסוול מנתח תהליך תקשורתי באמצעות 5 שאלות :מי אמר? מה? למי? באיזה ערוץ? באיזו מידה של השפעה ?  
לאסוול טוען שהמוען הוא זה שיוזם את תהליך התקשורת והנמען מבחינתו פאסיבי , בעל דימוי של "ספוג , " המקבל את התכנית בצורה אחידה . הנמען עפ"י לאסוול הוא אחיד, הומוגני, מנוכר ומבודד חברתית, הוא נתון למניפולציה מצד המוען . הגישה של לאסוול מכונה גם :
"שיטת המזרק ", " מחט תת עורית , " העברת המסר בצורה מהירה, כמו שמחדירים חומר דרך הווריד ישירות לדם
המודל של לאסוול שייך להשפעות החזקות של התקשורת

סימבול

סימבול


הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות וכו'. הסמל מקבל משמעות מעבר לזו הקיימת בו כשלעצמו‏.
במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפיסות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפיסות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית.
בתחום הבלשנות המילים בשפה המדוברת משמשות ככלים צליליים לייצוג מושגים סמליים, אשר יכולים לשמש לתקשורת. בסמנטיקה נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט. את המילים ניתן לארגן בסדר תחבירי מסוים שמוסיף בעצמו להבנת המשמעות  השלם.
דוגמאות : דגל , הבהוב ברמזור , שבירה של כוס ע"י חתן ומדים של שוטר .

אינדקס

אינדקס

קשר טבעי בין המסמן למסומן. הסימן הוא חלק מהתופעה אותה מסמן. יש קשר סיבתי בין סימן למסומן. המסמן והמסומן נכנסים אחד בתוך השני. דוגמה - עקבות בחול, עשן.

סימנים בלתי מכוונים : אלו הם סימנים שלא נועדו למטרות תקשורת. כלומר, הם לא נועדו להעביר מסר, אבל יחד עם זאת הם גורמים לפרשנות.  לדוגמא: עקבות בחול, עננים בשמיים. הפרשנות- ירד גשם.

סימן טבעי, שרירותי, שלא נוצר מלכתחילה למטרות תקשורת, בלתי מכוון,  שמתרחש באקראי ואנו הדוברים, על סמך הניסיון שלנו, מעניקים לו משמעות. לדוגמא: קרקור של תרנגול זה אינדקס לכך שיש תרנגול בסביבה או שהגיע הבוקר.  שרידי אפר בשדה זה אינדקס על אירוע שהיה.